התמסרות לשינוי מתחילה בראש ובראשונה במודעות.

על מנת לרפא מצב כלשהו יש להכיר ולקבל כי הוא קיים. בתחילה נראה את המצב קיים אצל אחרים וזה יציק, ירחיק או יפעיל אותנו. ישנה האפשרות שתזמן לעצמך מורה, חבר, תלמיד, שיעור, סדנה, ספר, חוויות רגשיות מאתגרות וזאת על מנת להאיר ולהעיר אותך למקור בעייתי כלשהו. 

תת המודע הוא זה השולט על תוצאת חיינו באופן בלעדי. לעיתים תמצא עצמך מתרגז, נעלב, חושב שהדברים טפשיים, אינם הגיוניים, אינם מתאימים, מיושנים, חדשניים, קל מידי, פשוט מידי, קשה מידי, מסובך מידי, מיותר.

ברך את עצמך במצבים האלה כי ההתנגדויות שמתעוררות בנו הן טובות לנו וחיוביות לתהליך הריפוי. מראות המוצבות בדרך לריפוי אם תרצה. מקומות שיש לעבוד עליהם. בעצם זאת לקיחת אחריות לא מתוך רגשי אשם, חרטה, טינה, בושה, שפיטה על מה שהיה... את זה נקבל ונבין שעשית את המקסימום במסגרת מערכת האמונות שהחזקת בעבר, אלא אחריות מתוך ההכרה העמוקה שיש בתוכך כוח אדיר היוצר מציאות בעזרת מחשבה. יהיה זה זמן נכון לפתח את המודעות והתודעה הפנימית שלך.  

חוסר סבלנות; צורה נוספת של חוסר התמסרות לתהליך למידה שינוי וריפוי. כשאנחנו חסרי סבלנות אנחנו מונעים מעצמינו את הזמן הנדרש לריפוי, הצורך לראות תוצאות בכאן ועכשיו ואי היכולת להתגמש לטובת תהליך זאת גם התנגדות. תחשבו על מצב בו אתם רעבים עלינו לנקוט במספר פעולות עד שנגיע להרגשת השובע המבוקשת ואם נדלג בדרך על אחד השלבים לא נוכל להגיע לתוצאה הרצויה. יש לעשות את הדרך, כי רק ככה מניעים שינוי (התמרת אנרגיה) ויוצרים את המציאות רצויה

שפת הגוף; הן של המטופל והן שלך יכולות להעיד על אי התמסרות בלתי מודעות, שילוב ידיים או שינוי הבעות הפנים, תנועות מהירות ועצבניות עם הרגליים, פריקת אצבעות, נשיפות אקטיביות ועוד... אם יש שם משהו שמפעיל אותך זה בדיוק זה, אמור תודה והתבונן

רמזים או סימנים בלתי מילוליים היכולים להעיד על אי התמסרות;
החלפת נושא שיחה / יציאה לשירותים או עזיבת החדר / איחור / מחלה / התעסקות בדברים אחרים "תוך כדי..." / דפדוף או התעסקות בעיתון, ספר, דפים / אכילה בלתי מאוזנת לשני צידי הסקאלה / שתייה, עישון, סמים / התנתקות רגשיות וסירוב עקשני לתת תשומת לב לכול דבר / אפטיה / השתהות, בזבוז זמן, אין זמן, יש עוד מלא זמן / המצאת עיסוקים / יצירת תקלות סביבנו, מכונית, מכשירי חשמל, צנרת... / הסטת המבט אל החלון או בהייה באוויר ללא יצירת קשר עין / מילוי החלל והזמן במילים, חוסר דיאלוג וחוסר עניין בשיחה / התחלה וסיום של מערכות יחסים בקצב אש / תנועה עצבנית בכסא / התכווצות הגוף הפיסי או האנרגטי / צחוק פרוע, בכי, גיחוך.

הנחות שאנחנו או המטופל מניחים הן בעצם מחשבות או אמונות שיש לנו על נושאים כאלה או אחרים, אנו עושים זאת על מנת להצדיק את אי התמסרותם ועשויים להשמיע את ההצהרות הבאות;

רק משוגעים הולכים לטיפול / אני לא מכיר אנשים שעושים את זה / אי אפשר להשתנות / אני מקרה מיוחד / "הם" לא יוכלו לעזור לי / "הם" לא יתמודדו עם הכעס שלי, העצב שלי, הזעם שלי, השריטה והתסבוכים שלי... / זאת רק תקופה זה יעבור / לא תמיד הכול טוב בחיים / בעלי, אשתי, הילדים, ההורים לא יבינו או יקבלו / אני אצטרך לשנות את כול האישיות שלי / זה בכול מקרה לא יעזור / לעולם הטיפול אין מה להציע לי / אני לא רוצה להטריד אף אחד עם הבעיות שלי.
במהלך החיים אנו גדלים חשופים בכול עת לאנרגיה מילולית ולהשפעה האדירה שיש לכול מילה על תת המודע שלנו, המרכיב את מערכת האמונות הסובייקטיבית של כול אחת ואחד מאיתנו, זאת היוצרת את מציאות חיינו. אציג לפניכם מספר אמונות מגבילות שניתן לחקור במידה והן עולות בטיפול;
אצלנו במשפחה מעולם לא נהגו ככה / לא עושים דברים כאלה / ככה לא מתנהגים / זה לא יפה, מכובד, מנומס, מקובל, בסדר / אם אין שכל אין דאגות / זה לא יהיה רוחני / אנשים רוחניים לא מרגישים רגשות שליליים / אני לא בנאדם כזה / עד שנגיע לשם זה יקח מיליון שנה, חיים שלמים, לעולם לא / בנות, בנים, נשים, גברים, אנשים, ילדים לא מתנהגים ככה / אני יודע מה זאת אהבה וזה לא בשבילי / המחיר שצריך לשלם גבוה מידי / כביסה מלוכלכת מכבסים בבית / כול הרעיון כולו מטופש, כרוך ביותר מידי עבודה, פשוט מידי, לא הגיוני, מתיש / אני לא מאמין לזה.

לעיתים נמצא את עצמינו או את המטופל נותנים כוח בידם של אחרים או משהו חיצוני מאיתנו, ומשתמשים בתירוץ זה כאמצעי לאי התמסרות לשינוי או ריפוי;

אני לא רוצה ש"הם" ישפיעו עלי / הבורא לא מרשה לי, מגנה את זה, יעניש אותי / אין לי את המטפל, מורה, חוג, ספר, חברה, סביבה, אווירה, כסף, זמן / אי אפשר שיש ילדים / אי אפשר שיש עבודה / "הם" לא יניחו לי להשתנות / הרופא שלי לא מאשר לי לעשות את זה / ש"הם" ישתנו קודם / אני יעשה את זה ברגע שאשיג .....X..... / "הם" לא מבינים מאיפה אני בא, איפה גדלתי, את האמונות שלי, הדת שלי, החינוך שלי, השקפת העולם שלי / אני מחכה לסימן מהכוכבים, מהשמיים, מהבורא, בחלומות.

דרך נוספת להבעת חוסר התמסרות לשינוי וריפוי היא הצהרה על תפיסה עצמית כלשהיא, יש לנו רעיונות באשר לעצמינו או באשר לאיך שאחרים תופסים אותנו ואנו עלולים להשתמש בהם כמגבלות או התנגדויות לשינוי, למשל אנחנו;

צעירים מידי, זקנים מידי / רזים מידי, שמנים מידי / טפשים מידי, חכמים מידי / חזקים מידי, חלשים מידי / נוקשים מידי, רכים מידי / גבוהים מידי, נמוכים מידי / יפים מידי, מכוערים מידי / חסרי ערך מידי, בעלי חשיבות יתרה מידי / רציניים מידי, קלי דעת מידי / עצלנים מידי / עניים מידי / עסוקים מידי / לא חשובים מידי... ונראה לי שהבנתם את הכיוון פחות או יותר מידי 

"תרגילי השהייה למינהם" יכולים גם הם להיתפס כתירוץ ואי התמסרות לריפוי;

אין לי זמן לזה עכשיו / אני יעשה את זה מאוחר יותר / הראש לי לא יכול לחשוב עכשיו / יש לי יותר מידי דברים לעשות בבת אחת / אני יעשה את מייד שאסיים עם .....X..... / ברגע שאהיה .....X..... אז אוכל להתפנות גם לזה / אני אחשוב על זה מחר / זה יקח יותר מידי זמן מהמשפחה, מהעבודה, מהחברים, מהחיים / כן זה רעיון מעולה אתה צודק אני יעשה את זה מחר, פעם הבאה, פעם אחרת / הזמן לא מתאים, מאוחר מידי, מוקדם מידי

הכחשה, הדחקה, עידון (סובלימציה) הם אלמנטים מובהקים לאי התמסרות לשינוי וריפוי כהתעלמות מהצורך לערוך שינויים כלשהם ולהביא את המקור לידי ריפוי;

עכשיו הכול בסדר איתי, אספתי את עצמי, הכול טוב / אין לי שום יכולת להשפיע או לעשות כלום בנוגע למצב הנתון / למה לחפור במקומות כואבים עדיף לתת להם להעלם לבד / הזמן מעביר הכול, זה רק עניין של זמן / אפשר להבין למה המצב כפי שהוא, זה ברור, מתבקש, טבעי, רגיל, ככה זה מאז ומתמיד / בפעם הקודמת דווקא הייתי בסדר / מה הטעם בלהשתנות / כול העולם דפוק ולכול אחד יש את השריטות שלו, התיקים שלו, המזוודות שלו / אף אחד לא מושלם אז גם לי מותר / כרגע זה לא משפיע עלי, מפעיל אותי, מוציא אותי מאיזון / זאת תקופה טובה עכשיו אז למה לחפש את הדברים הרעים  / בטח שפעלו מולי ככה זה הגיע לי / הייתי ילד מופרע, רע, בעייתי, ביקשתי את זה / לא יודע, לא זוכר, אין לי מושג, לא ברור, מפליא, מוזר.

פחדים הם ללא ספק עיקר חוסר היכולת שלנו להתמסר לשינוי וריפוי, פחד מהבלתי נודע, הלא מוכר, השונה... בדקו עם עצמכם אם אחת או יותר מההצהרות הבאות מהדהדות בכם. במידה ותשמעו אותן בחדר הטיפולים, עצרו ובדקו יחד עם המטופל מה יושב שם ומפחיד אותו, יש מקום לשהות בתוך הפחד ~ לתת לו להיות לרגע בתוך המרחב המשותף והבטוח ~ להסתכל עליו, להרגיש אותו, אין כול צורך להבין אותו ~ רק ככה כמו שהוא הפחד ~ לימוד רגשות תומכים שעולים יהיה נכון לשלב הזה של התהליך, ברכות וחמלה גדולה ~ הזמינו את המטופל לשתף, לתאר, לספר מה הוא חווה או רואה או שומע מבלי הצורך לשפוט את הפחד או את הגורמים שהביאו אותו לפחד ~ רק ככה כמו שהוא פחד;

מה יחשבו עלי / מה יגידו עלי / אין מצב שאצליח לעשות זאת / הם לא יסכימו לעולם / הם עלולים לדחות אותי, את הרעיונות שלי / אין לי כוח לזה / הייתי מעדיף למות קודם / שההורים שלי לא ידעו מזה / שהחברים שלי לא ישמעו על זה / זאת קופת שרצים אני לא נוגע בה / יש דברים שלא מדברים עליהם / אני יאבד את החופש שלי / זה יותר מידי מסובך, קשה, יקר, ארוך, חסר הגיון, עמוק, עתיק, מושרש / אין לי כלים, ידע, זמן, כסף, הדרכה, אנרגיה, כוח / זה יעלה לי הרבה כסף / אני פוחד לספר ל ....X.... / אני אפגע שוב / זה יטביע אותי / זה יהרוס את הכול / כולם ידעו שאני לא מושלם / אני יאבד את המשפחה, חברים, עבודה, מעמד / אני לא סומך על אף אחד / יש רבים שרוצים את התפקיד הזה, העבודה הזו / אני לא אצליח / יש דברים שמיותר לנסות לשנות / רק שלא אהיה בדיוק כמו אימא שלי, אבא שלי / אם אפעל כך זה יפגע בי, בילדים, בהורים, בחברים, במשפחה, במדינה, בטבע, ביקום / זה לא יעבוד, זה לא עובד ככה / אני יאבד את הזהות שלי, את עצמי / אני אהיה כלום / לא יאהבו אותי, לא יעריכו אותי, לא יקבלו אותי, או בהתאם ישנאו אותי, יחשבו עלי רעות, ידחו אותי / וכן הלאה וכן הלאה...

עזבו את החברים שלכם לנפשם;

זה טבעי לגמרי לרצות לחלק עם אחרים את מה שכן עובד לנו, כמו גם לרצות עבורם הקרובים לנו את הטוב ביותר עבורם. אך יש לזכור ולכבד את הזמן והמקום הנוחכי בו הם נמצאים ואת המוכנות האישית פרטית שלהם לשינוי, שיכול לעיתים להיות שונה משלכם. לעיתים אנחנו מחליטים מי מחברינו זקוק נואשות לטיפול, שינוי, ריפוי, דרך חדשה להסתכלות על החיים במקום להתמקד בבעיות שלנו עצמינו ובעריכת שינויים מבית... להזכירכם אם לא הייתם יודעים כיצד איכות מסויימת מרגישה או נראית לא הייתם יכולים לעולם לזהות אותה אצל אחרים. בדקו עם עצמכם היכן המראה הזו מפגישה אתכם עם עצמכם, האם אתם על אותו הצד של הסקאלה? או אולי מצידה השני בדיוק. לכאורה אנשים קמצנים יקיפו עצמם בפזרנים חסרי שחר, או אנשים חסרי בטחון יקיפו עצמם בחברה דורסנית ולוחצת, דוגמא נוספת יכולה להיות אנשים חסרי סבלנות יקיפו עצמם בסביבה מלחיצה שתזכיר להם בכול עת, את חוסר הסבלנות שלהם עצמם. כול זאת כבחירה בלתי מודעת המושכת אנרגיה דומה לאנרגיה המפעילה אותנו מלכתחילה. אזכיר לכם את המתנה הענקית שיש בידנו להתבונן לרגע במקום הזה, אחריות ממקום של תובנה. במקום זה אציע פשוט להיות השינוי עצמו ולתת לחברים שלכם לבוא אליכם, אתם תראו כיצד הקסם עובד מעצמו... אנשים יתקרבו מבלי לדעת למה, הם ישאלו מה קרה? ומה עשיתם? ושאתם נראים זורחים ומאושרים או אולי רגועים... זה בדיוק המקום בו תוכלו להשפיע באמת, המקום בו תהיו מגדלור שמראה לאחרים את הדרך בזמן שלהם, שנותן להם את המרחב לרצות להשתנות בעצמם, להיות כמוכם במקום המואר.

רגשות מעכבי שינוי וריפוי;

טינה, חרטה, דחייה, קנאה, בושה, האחזות בישן, פחד, הערכה עצמית נמוכה, אינני ראוי, קורבנות, כעס, זעם, תחושת נחיתות, פסימיות, עצבנות, ספק, ציניות, תחושת בזבוז, בוז, שפיטה, ביקורתיות, רחמים עצמיים, תחושת ניצול, תלות, פספוס, אני טיפש, דרמה, התעללות, סירוס, ביטול עצמי, הכחשה, הדחקה, סובלימציה, מסכנות, הזנחה, שנאה, צרות עין, קמצנות, נבגדות, התלוננות, תחנונים, מניפולציה, פגיעות, זלזול, חוסר סיפוק, חוסר חשיבות, חוסר השפעה ועוד מכול הרגשות המכווצים ומונעים מאיתנו להיפתח ליקום מלא האפשרויות, המציע שפע מבורך של חסדים בכול רגע נתון.

רגשות אלה הם כמו זרע הנטמן בתודעה שלכם לעתים באופן בלתי מודע כלל, משם הם משפיעים באופן ישיר על הדרך בה אתם חווים את העולם, מעיין מסננת דרכה מעבירים את האמת האוניברסלית ומפרשים בהתאם לאותו רגש מצמצם מתת המודע. יש לכם את הזכות לנקות את האמונות האלה ולהחליפן באמונות מייטיבות. הבחירה היא חופשית והיא שלכם.

הנכם מוזמנים לבדוק עם עצמכם ועם הקרובים אליכם מה יושב בתת המודע ומפעיל את תוצאת חייהם. הכלי המדהים הזה מבהיר, ממקד, ונותן יכולת זיהוי לקשת הרגשות כולה. כול הרגשות חיוביים, כולם נחוצים... גם אלה המראים לנו את המקומות עליהם עלינו לעבוד.

 

אור ואהבה מלב אל לב,

שלכם אילנית