מכירים את זה שאתם מבינים משהו על עצמכם ורוצים לשנות? נכון שזה מקסים? ידיעה היא חצי הדרך... מה קורה כשאתם לא מצליחים לשנות מיד? איזה קולות עולים שם? האם הקולות שעולים הם בלעדיים שלכם או של אנשים אחרים מן העבר שלכם? האם הקולות מעודדים ומחזקים על הדרך ומה שיש, או אלו קולות של שפיטה עצמית וחוסר מרוצות ממה שאין? 

אנחנו מדברים הרבה על תת המודע והאמונות המוטבעות בו. חשוב לדעת כי כול דפוס התנהגותי המוטבע בתת המודע נקבע כפי שהוא היות והמוח בחר בו כמייטיב ומדויק להגנה הגבוהה ביותר על אותה מערכת בדיוק. למשל, הליכה ונשימה הם דפוסי התנהגות של גוף שמגנים עליו ושומרים אותו בחיים. בהתאם אנחנו גם מטביעים דפוסי מחשבה על אותה מערכת אוטומטית הפועלת לטובתינו. מכאן רצוי וכדאי לכבד ולהעריך כול אמונה או דפוס התנהגות המוטבע בנו. לעתים מרגיש לי שיש מי שמפריד את עצמו מתת המודע שלו ומחפש "לתקן" את הבעיה היושבת בתת המודע ומנהלת את תוצאת חייו...

אז זהו שלא, ההטבעות הללו מגנות עלינו – תמיד! – ולכן יש להתייחס אליהן בכבוד. על האדם המחזיק בהן להבין כיצד הן משרתות אותו, או למה בחרה המערכת דווקא את ההטבעה הזו? שאלות כמו על מה זה מגן? או מי מי תהיה בלי האמונה הזו? או על מה אתה צריך לוותר על מנת להיות משוחרר מהמקום הזה? יכולות להתאים. ממש להביא למצב בהיר וברור כיצד דפוס האמונה המדובר משרת את הפעולה שנעשית. משם נבקש לוודא שמתקיים לימוד חדש ומייטיב באמת למערכת מתוך בחירה חופשית בניגוד למחוייבות לנהוג על פי הטבעות קבועות מראש ללא יכולת בחירה. 

לדוגמא; אמונת שורש שקיימת אצל רבים – "אני עצמאי = אני יכול לבד" אם תרצו אמונה המוטבעת באופן אוטומטי כמעט בכול יצור חי שמתחיל לנשום בכוחות עצמו, לאכול בכוחות עצמו ולהתקיים בכוחות עצמו... האמונה הזו מגבילה כשהיא בלתי מודעת כי היא עלולה לייצר מצבים בהם המחוייבות ל"אני יכול לבד" יתפרשו כך שבכול פעם שננסה להרשות למישהו להתקרב מה שנקרא "להיות יחד" יחווה כאיום על האמונה הבלתי מודעת "אני יכול לבד" ובעצם ישתקף בפעולות שמרחיקות מעלינו אנשים, חברים, משפחה או כול דבר אחר שינסה להתקרב ולהיות יחד... יתרה מזו, ההתנהלות הבלתי מודעת הזו תחווה ותתפרש במערכת כהוכחות חותכות לזה שעדיף לבד, שרק ככה דברים קורים, שרק ככה מתקדמים, שרק ככה אני מוגן, שרק ככה אני מתקיים...

במקום הזה חשוב להדגיש כי אנו לא שולפים שום אמונה רק מבקשים להעלות אותה למודע. להוציא אותה מהמעגל האוטומטי. ולהכניס את המקום של הבחירה המודעת בתהליך. אנחנו נבקש ללמד את המערכת שניתן ואפשרי להגיע לאותן תוצאות של להיות מוגן, שדברים יקרו, שהוא יוכל להתקדם ולהתקיים גם ביחד... שתהיה כאן בחירה...

ועכשיו מה קורה? הגענו לשורש האמונה, הבנו כיצד היא משרתת אותנו וגם היינו עדים ללימוד חדש למערכת שמשיג את אותן התוצאות המבוקשות בדרך מייטיבה שנבחרה באופן מודע. הציפיה הטבעית היא שבכול פעם שנפגוש שוב מקרים בהם היינו מופעלים אוטומטית בעבר ישתנו לבלי הכר כי אני מודע עכשיו ואני בבחירה ואם אפשר שיעלמו לחלוטין מתוך המערכת שלי כי עבדתי עליהם והדברים צריכים להראות אחרת...

אז זהו שלא, זה שאנחנו בוחרים לראות את האור אינו אומר שהחושך הפסיק מלהתקיים, נכון? המקום הוא שהבאנו לידי מודעות את המקומות בהם היינו פועלים אוטומטית בעבר ועכשיו יש לנו את האחריות המלאה לבחור כיצד אנו פועלים... אנחנו נמצאים במצב בו אנו רואים את הכוחות הפועלים ובוחרים לאיזה מהם אנו מרשים להשפיע עלינו... אנחנו מתבוננים ורואים את מגוון האפשרויות המונחות לפנינו ובוחרים באופן מודע לאיזה מסלול אנחנו מבקשים ללכת, מודעים לתוצאות כשאנחנו בוחרים את הדרך שלנו.

לפעמים נדמה לנו שאנחנו יודעים כיצד הדברים צריכים להראות ואם אנחנו לא חווים בדיוק מדויק את הרגש שציפינו לו אנחנו מבטלים את הסיטואציה כולה בזה שאנחנו אומרים לעצמנו "זה לא עבד..." – יש לנו יכולת מופלאה לבטל עבודה שנעשתה בעמל רב על ידינו כאילו הייתה שום דבר... גם כאן הייתי ממליצה לכולנו להרשות לעצמנו חמלה ורכות עצמית, להרשות לעצמינו להתבונן בדרך ולדעת שאנחנו בכיוון הרצוי וטוב שכך, לפרגן לעצמינו את מה שכן ותומך ומקרב בכול רגע עוד ועוד את הכי טוב שיש, שזה ממש מתגבר מרגע לרגע ונהיה טוב יותר, בהיר יותר, קל יותר והרבה יותר פשוט ממה שיכולנו לתאר לעצמינו...

במבט לאחור נגלה שהדברים תמיד אבל תמיד קורים לטובה! נכון? אז תארו לעצמכם שגם הדרך הייתה טובה... חלום נכון? חחח והוא אפשרי לגמרי בתהליך של שינוי אינסופי שקורה כול הזמן גם עכשיו, גם אחרי שקראתם את מה שכתבתי ואימצתם לעצמכם את מה שמרגיש לכם נכון... גם זה שינוי, גם זה תהליך.

הקלו על עצמכם. היו שלמים עם התהליך של השינוי. קבלו את העצמי החדש שתבקשו לראות והאהבה תעלה ותעטוף הכול באור גדול מעצמה... אתם מדהימים בעיני וכול הכבוד לכול אחת ואחד מכם על הדרך
_\|/_ נמסטה